החלטה בתיק ת"א 33510-10-10

1)      התובע הינו תושב קרית-שמונה , אשר רכש בשנת 1982 את מחציתן של הזכויות (חכירה לדורות) בנכס מקרקעין , אשר ממוקם במרכז המסחרי בישוב קצרין בבניין מספר 990 ומשמש כחנות (להלן :" החנות ") . הנתבע 2 הינו גיסו לשעבר של התובע , אשר התגרש בשנת 1999 מהגברת מרי זגורי שהינה אחותו של הנתבע 2 , ואילו הנתבעת 1 הינה רעייתו של הנתבע 2 .

2)      לגרסת התובע , בין השנים 1982 - 1990 התנהלה החנות במסגרת של שותפות בלתי רשומה כפי הגדרתה בפקודת השותפויות (נוסח חדש) , תשל"ה - 1975 (ראה : סעיפים 9  ו- 10 לכתב התביעה) , דהיינו נשיאה הדדית ברווחי החנות ובהוצאות תפעולה , ברם , החל משנת 1990 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה , זכות השימוש בחנות תימסר לידי הנתבעים , אשר יהיו רשאים להפעילה בעצמן , או לחילופין להשכירה לטובת צדדים שלישיים . לטענת התובע , הנתבעים צברו בין השנים 1990 ועד 2005 רווחים רבים כתוצאה מהשכרת החנות לצדדים שלישיים , אולם לגרסתו בכתב תביעתו , בשל קרבתו המשפחתית אל הנתבע 2 , נמנע מלנקוט כנגדם במהלך כל אותם שנים הליכים משפטיים . לטענת התובע בכתב התביעה , אותו הגיש בבית-משפט זה כנגד הנתבעים ביום 19.10.2010 , הרי שעל הנתבעים לשלם לו סך כולל של 117,717 ש"ח , בעיקר בגין צבירת רווחים בין השנים 2003 - 2010 בשל השכרת החנות לטובת צדדים שלישיים .

3)      במהלך דיון קדה"מ בביהמ"ש ביום 31.1.2012 העלה ביהמ"ש , מיוזמתו , את השאלה האם יש להורות על העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה לאור מערכת היחסים המשפחתית המתוארת בכתב התביעה ובכתב ההגנה , ובפרט לאור הטענה אותה העלה ב"כ הנתבעים במהלך הדיון לפיה , התובע ואחותו של הנתבע 2 מנהלים מערכת יחסים של "ידועים בציבור" ומנהלים משק בית משותף . אי לכך , איפשר ביהמ"ש בידי הצדדים להגיש עם תום הדיון את טענותיהם בכתב בכל הנוגע לסוגיית הסמכות העניינית .

4)      בתגובת הנתבעים וכן במהלך הדיון בביהמ"ש נטען על ידי ב"כ (עו"ד ארז סמימי) , כי יש מקום להורות על העברת התיק לבית-המשפט לענייני משפחה מאחר והתובע ממשיך להתגורר עם אחותו של הנתבע 2 תחת קורת גג משותפת בקרית-שמונה ,תוך שהשניים ממשיכים לנהל משק בית משותף כבעבר . עוד ציין ב"כ הנתבעים , כי יש בכוונת הנתבעים לזמן את אחותו של הנתבע 2 לעדות בביהמ"ש בכדי להוכיח טענה זו . 

5)      לעומת זאת , ציין ב"כ התובע (עו"ד אלי סגל) במהלך הדיון בביהמ"ש , כי הוא איננו מודע לטענות אלו וכי בכוונתו לבדוק את נכונותן ולהגיש לביהמ"ש בתוך 15 יום תגובה מפורטת בכל הנוגע להמשך התנהלות התיק בבית-משפט השלום . עוד ציין ב"כ התובע בביהמ"ש , כי התובע וכן אחותו של הנתבע 2 התגרשו זמ"ז לפני כ - 15 שנה וכי מאז אותה עת אין הם חיים יחדיו כאשר לתובע אף ישנה חברה אחרת . מתגובת התובע אף עולה , כי לשיטתו , אין עסקינן בסכסוך משפחתי , אלא בסכסוך עסקי גרידא בין שותפים עסקיים . התובע אף צירף לתגובתו את פסק-דינו של ביה"ד הרבני בצפת מיום 24.5.199 ממנו עולה , כי התובע התגרש מאחותו של הנתבע 2 בתאריך 24.5.1999 וכי לדידו , החל ממועד זה אין הם עוד בבחינת "בני משפחה" .

6)      התובע , אשר היה מודע לנטל הראייתי הרובץ לפיתחו לאור הצהרותיו של ב"כ במהלך הדיון , הגיש  תגובה בכתב בתאריך 2.2.12 בה חזר באופן כללי על הטענות שהועלו במהלך הדיון באמצעות ב"כ , דהיינו , כי אין הוא מתגורר עם אחותו של הנתבע 2 במשך שנים    רבות . התובע אף צירף לתגובתו את הסכם גירושין אותו אישר ביה"ד הרבני בצפת בשנת  1999 לפיו הרכוש אותו צברו בניה"ז במהלך תקופת נישואיהם , נותר בחזקתו של התובע . עם זאת , בחר התובע שלא  לצרף לתגובה תצהיר מטעמו , כאשר במסגרת התגובה עצמה אף לא הייתה  התייחסות לטענה אותה העלה ב"כ התובע במהלך הדיון לפיה , התובע מצוי במערכת יחסים עם אשה אחרת . יתירה מכך , התגובה איננה כוללת בחובה  פירוט היכן מתגוררים נכון להיום הן התובע והן גרושתו , ואף איננה נותנת הסבר לתמיהה , כיצד גרושתו של התובע הצליחה להמשיך ולנהל את חייה בלא כל רכוש , לאחר עשרות שנים בהם ניהלה עם התובע משק בית משותף . יתירה מכך ,  התובע אף הקשה וציין בתגובתו , כי יש לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט גם במידה והבקשה תתקבל  , וזאת מפאת העובדה שהנתבעים בחרו להעלות את סוגיית הסמכות העניינית רק במהלך הדיון עצמו ולא טרם תחילת הדיונים בביהמ"ש .

דיון והכרעה :

7)       סוגיית הסמכות העניינית הועלתה מיוזמת ביהמ"ש ולא הועלתה  על ידי ב"כ הנתבעים , וזאת לאור טענת ב"כ הנתבעים ,אותה העלה במהלך הדיון לפיה ,התובע ממשיך לנהל משק בית משותף עם אחותו של הנתבע 2 חרף גירושיהם זמ"ז (ראה : עמוד 2 שורות 6 - 18 לפרוטוקול מיום 2.1.2012) . כידוע , חובת בירור הסמכות העניינית מוטלת על בית המשפט ואינה מותנית ביוזמת הצדדים ואף יכולה להתעורר בכל שלב , ובכלל זאת גם בשלב הערעור (ראה : א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה חמישית, עמ' 10) ( ראה : ע"א 510/82 חסן נ' פלדמן, פד"י לז(3)1).

8)     סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה , תשנ"ה - 1995 קובע , כי תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו , שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא , מסור לסמכותו העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה . הסעיף אף קובע , כי בגדר המונח "בן משפחתו" , ובכלל זאת גם בן משפחה לשעבר , נכללים גם אחיו ואחיותיו של בן זוגו בעל הדין התובע . הפסיקה אף פירשה את המונח "בן זוג"  גם כמי שחלה על "ידועים בציבור" , אשר מנהלים משק בית משותף , ולפיכך קבעה , כי הסמכות העניינית במקרים כגון דא נתונים לסמכותו העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה (ראה : כב' השופט שאול שוחט ועו"ד דוד שאוה , סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה , תש"ע - 2009 , עמודים 138 - 139 ; ע"א 6558/99 נחום חבס ואח' נ. דין חבס פ"ד נד (4) 337 , 344).

9)      בפסק דין חבס נאמר , כי הדיבור " עילה" לעניין סעיף 1 (2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, משמעו קיום של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי והשאלה היא האם סיבת הסכסוך מקורו ביחסי המשפחה. עולה  איפוא , כי על מנת שתובענה אזרחית רגילה תבוא בשעריו של בית המשפט לענייני משפחה, צריכים להתקיים שני תנאים: האחד - כי המדובר בתובענה "בין אדם לבין בן משפחתו" , והשני כי המדובר בתובענה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" . בענייננו , נוכח העובדה שהתובע בחר שלא לצרף תצהיר מטעמו ושלא להתייחס בתגובתו באופן מפורט למערכת יחסיו עם אחותו של הנתבע 2 , בהתאם להצהרתו של ב"כ במהלך הדיון הנני קובע , כי יש לקבל את טענת הנתבעים לפיה , התובע ואחותו של הנתבע 2 חיים כידועים בציבור ומנהלים משק בית משותף . לפיכך , התנאי הראשון מתקיים במקרה דנן , דהיינו כי הנתבע 2 הינו "בן משפחתו" של התובע .

10)  באשר לתנאי השני, הפסיקה הדגישה לא אחת , כי אין המדובר במשוואה אוטומטית, לפיה כל סכסוך שהוא בין בני המשפחה, גם אם הינו עסקי טהור, מקומו בבית המשפט לענייני משפחה. בפסק הדין בעניין חבס (רע"א 6558/99), קבע כי בית המשפט העליון , כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. באותו פסק דין ניתנו דוגמאות לשיקולים שיש לשקול במסגרת בחינה זו, כגון - מידת הקרבה של יחסי המשפחה, מעורבותם של גורמים לבר משפחתיים בסכסוך, קיומם ומצבם של קשרים עסקיים אחרים בין בני המשפחה ועוד.

11)  ב ע"א 1662/99 חיים נ' חיים , פד"י נ"ו (6) עמ' 259 קבע ביהמ"ש העליון שסיווג עניין האם הוא המצוי בתחום סמכותה של הערכאה אזרחית או לחילופין בגדר תחום סמכותו העניינית ביהמ"ש לענייני משפחה דורש מביהמ"ש לקבוע איזה מבין היסודות הינו היסוד הדומיננטי ובהתאם לקביעה זו ישויך העניין לערכאה זו או אחרת. ביהמ"ש ישקול את אופיו של הסכסוך המשפחתי, בין היתר, יבחן הצורך כי ערכאה מיוחדת המצוידת במנגנון מקצועי מיוחד תידון בו או שזה עניין שבעיקרו אזרחי שערכאה בעלת סמכות רגילה ערוכה לדון בו. במסגרת הנתונים הסובייקטיביים שיילקחו בחשבון לצורך הכרעה בדבר טיבו של הסכסוך, יש לבחון כיצד הצדדים רואים את הסכסוך שביניהם, האם הסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת אזרחית בעיקרה.

12)  בבתי המשפט אף נקבע מבחן ולפיו , על מנת לקבוע את התרומה של יחסי המשפחה לסכסוך, יש לבחון את מהות הסכסוך מבחינה אובייקטיבית כפי שהוא עולה מכתבי הטענות, ומבחינה סובייקטיבית כפי שהצדדים משקיפים עליו . בין היתר , על ביהמ"ש לבחון  נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך המשפחתי כמו, למשל, משך הזמן בו מתקיים הסכסוך, האם שותפים לו רק בני משפחה או גם זרים, האם הסכסוך מתייחס לעניין נקודתי או מתפרש על כלל היחסים בין הצדדים, והאם, בראייה כוללת, מדובר במערכת יחסים בעלת אופי כזה המצריכה ומצדיקה כי גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית המשפט למשפחה, לרבות גורמים לבר-משפטיים, יסייעו לפתרון כולל של המשבר המשפחתי. בצד הנתונים האובייקטיביים, ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם .

13)  מעיון בכתב התביעה עולה בבירור , כי גם מדובר בסכסוך ארוך שנים המשתרע על פני פרק זמן של קרוב לשלושים שנה . זאת ועוד , מניסוח כתב התביעה עולה ,כי גם התובע עצמו רואה את הסכסוך כמחלוקת שאיננה מחלוקת כספית "אזרחית" גרידא והא ראייה לכך האמור בסעיפים 4 ו - 5 לכתב התביעה ,לפיו התובע נמנע מלהגיש את התובענה כנגד הנתבעים במשך שנים ארוכות מאוד . בין היתר , מחמת קשריהם המשפחתיים של הצדדים למחלוקת , וזאת על אף שבמועד הגשת התביעה התובע הינו גרוש מאחותו של הנתבע 2 במשך כ- 11 שנה .

14)  אשר לפן האובייקטיבי , הרי שלמקרא סעיף 10 לכתב התביעה עולה , כי אליבא דטענת התובע בין הצדדים למחלוקת שוררת מזה שנים רבות מאוד מערכת יחסים של שותפות עסקית בלתי רשומה , וכי על מערכת היחסים שביניהם חולשים בין היתר גם גם דיני השותפויות . כידוע , מחלוקות בכל הנוגע לסכסוכים הנוגעים למחלוקות המתגלעות בין שותפים שהינם בני משפחה , המנהלים מסגרת של  שותפות , אינן מצויות ככלל בתחום סמכותו של בית-משפט השלום , אלא בתחום סמכותו העניינית של בית-המשפט המחוזי , ולעיתים גם בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה (ראה: רע"א 7810/08 ניסים עדיקה נ' צדיק עדיקה ואח' מיום 2.11.2008) .

15)  מהאמור לעיל, הנני מגיע למסקנה, כי הן הנתונים האובייקטיביים והן הנתונים הסובייקטיביים מצביעים, כי אופיו של הסכסוך בין הצדדים בתיק זה הינו "משפחתי" מעיקרו , וכי במקרה דנן , קיים טשטוש תחומים של ממש בין התחום העסקי לתחום המשפחתי ולא בסכסוך עסקי טהור כפי עמדת ב"כ התובע .

16)  אשר על כן , הנני מורה על העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה בקרית-שמונה .

ניתנה היום, כ"ד  אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: